היכן שוכנת ארץ האפשרויות?
האם היא נראית? האם היא בכלל קיימת? אם אכן קיימת, היכן וכיצד מגיעים?נאמר שכבר הגענו, מה שם נמצא? האם לכולנו מחכות אותן האפשרויות? ואולי זו סתם אגדה או מהתלה לא מוצלחת?
אין כמו דוגמאות להסביר את הכוונה:
1. "את לא מבינה. אני לא מסוגל".
2. "למי שיש בן זוג תומך ישנה אפשרות. לא לי."
3. "אצלינו במשפחה כולם חסרי ביטחון. לא היה לי ממי ללמוד והיום כבר מאוחר מדי."
אלו הן מקצת מהדוגמאות איתם מגיעים אלי מתאמנים רבים. אלו דוגמאות מארץ ה"אין אפשרויות".
שאלת השאלות כשאני פוגשת בדוגמאות מהסוג הזה: אם היו לך אפשרויות, לו יכולת להמציא את כל האפשרויות שרק תרצה, מה הן היו?
מיגוון התשובות רחב ומרתק:
1. "את לא מבינה. אני לא מסוגל"
אני מבינה שאתה מרגיש שאינך מסוגל. לו היית מסוגל מה היית עושה?
"אם הייתי מסוגל לא הייתי היום במקום בו אני נמצא. לא הייתי שכיר שהולך כל יום לעבודה מתסכלת ומבצע את מה שאומרים לי".
אינני יודעת מתי, אולי בעוד שנה, אולי בעוד שנתיים, כשתהיה מסוגל ותיזכר בבעיה שהיתה לך, אתה יכול לדמיין איפה תהיה ומה תעשה?
"אהיה עצמאי".
מהו עבורך עצמאי?
"זה אומר שאני אהיה "בעל הבית". יהיה לי עסק שלי, עם שותף או שניים".
אתה נשמע לי מאוד נלהב. מה אתה מרגיש שם, כבעל הבית?
"חופשי ומאושר. עושה את מה שתמיד חלמתי עליו".
מה את מביא שם מעצמך?
"את הרעיונות שלי, יוזמה, התלהבות, את היכולת שלי לנהל".
מה אתה צריך כדי להתחיל לצעוד בכיוון?
"אני צריך להאמין בעצמי".
האם זכור לך מקרה בעברך בו האמנת בעצמך? אחרי רגעים של שתיקה הופיע חיוך.
"כשהייתי בן 25 חשבתי שאוכל לעשות כל דבר, חשבתי שהכל אפשרי. הייתי מלא התלהבות ואמונה. החלטתי לחפש שותף ולהקים עסק. זמן קצר לאחר החלטה זו נולד בני הבכור. כל סדרי העדיפויות השתנו, שמרתי על מקום עבודתי הבטוח ובזאת נגוז החלום."
איך זה היה להרגיש שהכל אפשרי?
"זו הרגשה נפלאה, מן ידיעה וודאית מבפנים שאמצא את הדרך, שהכל יסתדר ושאצליח בענק."
אם תחבר תחושה זו לרצונך להיות עצמאי, "בעל הבית", מה הדבר מעורר בך?
"מתעוררת אצלי התחושה שאמנם זה לא יהיה קל, אבל אם אהיה מוכן להתאמץ האפשרות קיימת ובעצם תמיד היתה קיימת."
2. "מי שיש לה בן זוג תומך, לה יש אפשרות אבל לא לי"
האם את זוכרת מקרה, מצב, בהם הרגשת שיש לך אפשרות?
"בוודאי, כשהייתי רווקה כל האפשרויות היו פתוחות בפניי."
מה זה עבורך אפשרויות פתוחות?
"אני מאוד רוצה ללמוד. תמיד רציתי. אפשרות זה אומר ללכת ללימודים בשמחה כשבעלי מפרגן לי."
כשתלכי ללמוד שמחה מה יקרה?
"רק כך אני יכולה להצליח. לפני מס' שנים, לפני שנולדה בתי השלישית, נרשמתי ללימודי ערב. החזקתי מעמד שלושה חודשים בלבד. ציפיתי שבעלי יתגייס לעזרתי וכשאני יוצאת ללימודים יחזור מהעבודה מוקדם יותר. הוא הרי רואה ויודע כמה אני משקיעה בכולם חוץ מאשר בעצמי. מהר מאוד הפסקתי להשקיע, איבדתי עניין וכמובן שלא הצלחתי בבחינות. עכשיו, כשיש לי ילדה נוספת ברור שאין לי אפשרות ללא עזרה."
כשתהיה לך עזרה האם תיפתח בפנייך האפשרות ללמוד מתוך שמחה?
"בוודאי."
לו חברה טובה הנמצאת במצבך הית מבקשת את עצתך מה היית מציעה לה ?
"באמת שאין לי מושג."
ובכל זאת, חברתך הטובה, זו שמאוד סומכת על רצונך ועל יכולתך לעזור לה, מאוד רוצה לדעת אילו אפשרויות קיימות? כאלה שאת שצופה מהצד יכולה לראות?
"כמובן שהיא יכולה לבקש עזרה מבעלה".
ואם בעלה אינו יכול, אילו אפשרויות נוספות קיימות?
"תמיד ניתן לקבל עזרה בתשלום".
האם ניסית אפשרויות אלו בעצמך?
"ציפיתי שבעלי ירגיש שאני זקוקה לעזרתו. אני מבינה שעליי לראות שישנן אפשרויות ואז לבחור באיזה מהן להשתמש."
3. "אצלינו במשפחה כולנו חסרי ביטחון, לא היה לי ממי ללמוד והיום כבר מאוחר מדי."
האם אני שומעת בדברייך תחושת חוסר אונים?
"בוודאי. הייתי מאוד רוצה שיהיה לי יותר ביטחון עצמי."
כשיהיה לך ביטחון עצמי כיצד ייראו חייך?
"אהיה במקום שבו אני רוצה ויכולה להיות."
מהו אותו מקום?
"אתן לך קודם דוגמא לחוסר הביטחון שלי. במקום עבודתי, אף פעם אינני מעזה לומר את דעתי. אני תמיד מקבלת את מה שאחרים אומרים ואח"כ מאוד כועסת על עצמי שלא אמרתי את דבריי. העניין מפריע לי במיוחד במקרים בהם אני ממש לא מסכימה עם מה שנאמר ובכל זאת לא מעזה להגיב. אם אהיה מסוגלת להביע את דעתי ארגיש שגדלתי. אני מאוד רוצה שאנשים יכירו אותי, את מי שאני באמת. אני רוצה ליצור קשרים יותר קרובים."
אני מבינה שאת יודעת בדיוק מה תרוויחי מכך שתרגישי בטוחה בעצמך.
"ארוויח ובענק. אך כשאני מסתכלת על הוריי ועל אחיותיי, כולם חסרי ביטחון. ספגתי את חוסר הביטחון עוד בילדותי. זו הדוגמא שקיבלתי. לכן אני מניחה שמאוחר מדי לשנות."
האם ישנה התנהגות נוספת שאת רואה אותה כ"עוברת במשפחה" ושאת נוהגת בצורה שונה?
"כן. אצלינו כולם עוסקים באותו מקצוע בו בחרו בגיל צעיר, גם אם אינם רוצים בכך. לדעתם כך צריך להיות. עבורם התמדה זו אחריות. אני היחידה שעשיתי בחיי מס' שינויים ובהחלט מרוצה מכך."
מה בך איפשר לך לנהוג בצורה שונה מבני משפחתך, שונה ממה שספגת מהם?
"אף פעם לא חשבתי על כך. כשאני עוצרת לרגע ונזכרת בכל אותן פעמים, אני מבינה שכאשר הדברים היו מאוד חשובים לי לא הייתי עסוקה במחשבות כיצד נוהגת משפחתי, האם אני כמוהם, האם כל התנהגות שספגתי אינה ניתנת לשינוי."
האם חשוב לך מאוד לפתח את ביטחונך העצמי? חשוב עד כדי כך שאת מוכנה להתאמץ כדי להפכו לחלק ממך ומחייך?
"בוודאי. ביטחון עצמי הוא הדבר שחשוב לי ביותר להשיג ומאמץ מעולם לא הפחיד אותי. זה משהו שאני בהחלט חזקה בו. הייתי שבויה בחשיבה שקיבעה אותי ב"אין אפשרות". ברגע שאני מסוגלת לראות שאפשר גם אחרת ברור לי שאוכל למצוא את הדרך."
*כשמגלים את "ארץ האפשרויות" מבינים דבר חשוב נוסף. הכרטיס להגיע אליה נמצא אצל כל אחד ואחד מאיתנו.
שרית וולפוס - מאמנת אישית מוסמכת
טל: 054-4244603
מייל:
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת
אתר: http://imun-he-she.co.il